ספרים
הרצאות
ייעוץ

עבודה: הון אנושי בהנדסה – סקירה של כנס

[28/5/2016]

בשבוע שעבר נערך במכללת אפקה הכנס השנתי ל"הון אנושי בהנדסה".

דיברו על מחסור במהנדסים. אבי חסון, המדען הראשי, אמד את היקף החסך באלפים. ד"ר רבקה ודמני, סגנית יו"ר המל"ג אמרה שהתעשייה בעשרים השנים האחרונות נשענת על העלייה הרוסית משנות ה-90. המשבר האמיתי צפוי כאשר הם יתחילו לצאת לגמלאות.

חסון דיבר על פתרונות כמו עידוד המגזר הערבי ללמוד מקצועות הנדסיים. הוא דיווח כי בשנים האחרונות כ-20% מבוגרי הפקולטות להנדסה ומדעי המחשב בטכניון היו ערבים. "מצב שונה לחלוטין ממה שהכרנו בעבר". הוא הוסיף וסיפר על תוכנית להכשרה הנדסית ל-1000 נשים מהמגזר הערבי; ועל הקלות רגולטוריות שיאפשרו לייבא כוח עזר הנדסי מחו"ל.

זאבי ברגמן, יו"ר "גליל סופטוור" אמר שהצעקות על מחסור במהנדסים הן מוגזמות (לעומת שנת 2000 בה היה מחסור אמיתי) והבעיה היא בכלל איכות המהנדסים. הפקולטות להנדסה מתחרות על סטודנטים עם פקולטות העוסקות ב"מקצועות הכסף" כמו משפטים וכלכלה.

פרופסור יוסי רוזנווקס, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, התמקד בבעיית האיכות של הסטודנטים המגיעים לאוניברסיטה בתי הספר התיכוניים. הוא אמר כי רמתם יורדת משנה לשנה ושהם אינם יודעים לפתור בעיות, גם משום שבבית הספר מלמדים אותם רק איך לעבור בגרות בציון טוב. לכן הם באוניברסיטה אינם רוצים להגדיל את מספר הסטודנטים הלומדים הנדסה ואף יוסיפו קורסי הכנה בקיץ במקצועות פיזיקה ומתמטיקה.

אורלי גרי, מנהלת תיכון ביישוב קדימה-צורן וקצינה לשעבר בצה"ל, אמרה בזמן שירותה הצבאי ראתה את הירידה באיכות העתודאים. סא"ל קרן בן נתן מאכ"א סיפרה על הפער בין הידע התיאורטי לבין היכולת ליישם אותו.

אחד ממקורות הבעיה, הסכימו הדוברים, היא הקושי בשיתוף הפעולה בין השחקנים המרכזיים שאחראים למצב, מערכת החינוך, האקדמיה והתעשייה. שלמה פשקוס, רכז מו"פ והשכלה במשרד האוצר, אמר שהתעשייה מחפשת את ה"טופ-טאלנטס".

במסגרת תגובות מהקהל אמרתי שאמנם השתלבות של ערבים בלימודי הנדסה הוא דבר מבורך אבל כאשר הם צריכים למצוא עבודה זה כבר יותר מסובך, גם בגלל אפליה טבעית וגם בגלל סיבות מבניות. לדוגמה, אלפי מהנדסים מועסקים בחברות ביטחוניות גדולות כמו תע"א, רפאל ואלביט ושם אין לערבים דריסת רגל של ממש. התייחסתי גם לאמירה על ההתכוונות של התעשייה לטופ-טאלנטס תוך ציטוט של פונקציית משאבי אנוש בכירה במפעל הייטק גדול בצפון שבעבר הודתה בפניי, שלא לייחוס, כי אם קורות חיים של מועמד לעבודה כמהנדס אצלם מלמדים שאינו בוגר טכניון או אוניברסיטת תל אביב כמעט בוודאות לא יעלה לשלב המיון הבא. ציינתי גם שהקושי בתיאום בין מערכות החינוך, האקדמיה והתעשייה הוא קושי מהותי שיהיה קשה לגשר עליו כי כל אחת ממערכות אלו עובדת בקצב שונה ומכוונת למטרות שונות.

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד