ספרים
הרצאות
ייעוץ

ניהול: קשת: אחד מהם צריך ללכת

ה"קצר" בין אורי שנער לבין אבי ניר ממחיש את הבעייתיות העצומה הקיימת במתכונת ארגונית של נשיא ומנכ"ל דומיננטיים; בנק המזרחי מציג מודל אחר, מאוזן יותר, של ניהול

[פורסם לראשונה ב - YNET]

כאשר אבי ניר מונה למנכ"ל קשת ואורי שנער קודם למעלת נשיא, סברתי כי מדובר בתהליך ארגוני יפה של חברה מצליחה, בו השותפים המרכזיים להצלחתה זוכים לא רק בתגמול כספי על תרומתם, אלא גם במעמד. המנכ"ל המצליח הופך ליו"ר, ובן טיפוחיו המוכשר ממלא את מקומו.

אמנם בנבכי תודעתי זכרתי כי לקשת יש יו"ר, מוזי ורטהיים, אך גם ידעתי כי אין זה עיסוקו העיקרי. ההתעסקות עם חברת קוקה-קולה ובנק המזרחי לבטח גוזלים הרבה יותר מזמנו. שנער, הנחתי, יהיה היו"ר בפועל של קשת וישמש זרועו הארוכה של ורטהיים, כמו יעקב פרי בבנק המזרחי. אך פה מסתיים הדמיון בין שני הארגונים שבממלכתו של ורטהיים.

מזה זמן שאנו שומעים בתקשורת על סכסוך בין שנער לאבי ניר, כאשר בעלי המניות של קשת אף דנים בסוגיה מי מבין השנייים ייאלץ לעזוב את החברה, מתוך הבנה שיחדיו לא יוכלו להמשיך.

ה"קצר" בין הנשיא למנכ"ל בקשת לא חוזר על עצמו ביחסים בין נשיא ומנכ"ל  בנק המזרחי - יעקב פרי ואלי יונס. לכך מספר סיבות. פרי מבין קטן בבנקאות, ולכן קטן הסיכוי שיוכל להעיר הערות מקצועיות לאחד מהבנקאים הבכירים במחוזותינו, מי שתפקידו הקודם היה מנכ"ל הבנק הגדול במדינה, בנק הפועלים. שנער, לעומתו, מבין גדול בשידורי טלוויזיה מסחרית, ורב הפיתוי להעיר הערה זו או אחרת על החלטותיו של ניר, שנכנס לנעליו.

בנוסף, לפרי, כאשר כיהן כנשיא ומנכ"ל (למה בכלל היה צורך לכנותו נשיא, בשביל מה מגיירים את התואר הלא ברור הזה?) סלקום, היו בעלי בית ויו"ר, שלא היה לו תמיד קל להתמודד עמם. הוא לבטח זוכר זאת כיום, תחת הכובע של יו"ר המזרחי. שנער לא חווה חוויה כזאת, לכן אולי הוא חש פחות את מצוקת ניר, שמרגיש שיושבים לו על הראש.

פרי הוא דמות ציבורית וגם משמש כיו"ר בחברות נוספות. אין לו מספיק זמן להטריד את יונס גם אם היה רוצה לעשות זאת בכל ליבו. שנער, למיטב ידיעתנו, מכהן רק כנשיא קשת. הוא לא הטיפוס שישב בחיבוק ידיים. מה נשאר לו לעשות? ליטול חלק מסמכויות המנכ"ל, סמכויות שכשכיהן ככמנכ"ל לא היה שש למסור אותן ליו"ר שלו. אבל הוא לבטח חש כי הוא רשאי לצפות להבנה כזו מאותו אדם שהוא תרם לקידומו.

שני הארגונים מושא דיוננו חוו בשנה האחרונה תהליכים חריגים שהצריכו זמן ניהול רב, הן מהמנכ"ל והן מהיו"ר. אצל קשת המדובר בהיערכות למכרז על הערוץ השני, ובבנק המזרחי – המיזוג עם טפחות.

כל עוד עסקה קשת בהכנות למכרז, הצליחו ראשיה להקטין את פרסום ה"חריקות" בין הנשיא למנכ"ל, אך בשוך הסערה ולאחר חגיגות הניצחון צצה הבעיה בחברה בכל עוזה.

כפי שהדברים נראים כעת, אחד מהם צריך ללכת. לא כל אחד בנוי לעבוד במתכונת של מנכ"ל משותף, וזה בעצם מה שיש בתקופה האחרונה בקשת – ארגון עם שני ראשים, מתכונת שצופנת בעיות לרוב.

מבחינת שנער, תפקוד במתכונת כזו כמוהו כהליכה לאחור, לאחר שלפני כן הוא כיהן כמנכ"ל יחיד. מבחינת ניר, מצרים את צעדיו. גם הוא רוצה להיות מנכ"ל יחיד ולא לוותר על סמכויות רק כדי לתת את הכבוד ("ויש כבוד") לשנער. 

 

לקבלת מידע * *

 אני מאשר קבלת דיוור למייל

עבור לתוכן העמוד